מגדירים את הגבול לפני שהמסך נפתח
קל יותר לקבל כלל שסוכם מראש מאשר עצירה שמגיעה בהפתעה. הגדירו יחד מתי משתמשים, כמה זמן ומה קורה כשהזמן מסתיים.
משתמשים באותו ניסוח בכל פעם
במקום להיכנס למשא ומתן מחדש, חזרו על כלל קצר וקבוע. עקביות מורידה את חוסר הוודאות ומקלה גם על ההורה.
נותנים לילד דרך ברורה קדימה
חסימה בלבד משאירה את הילד מול ״לא״. משימה קצרה, פעולה בבית או בחירה בין שתי חלופות הופכות את הגבול למשהו שאפשר לפעול בתוכו.
מפרידים בין כעס לבין הכלל
אפשר לתת מקום לתסכול בלי לשנות את ההחלטה. משפט כמו ״אני מבין שקשה לעצור, והגבול עדיין נשאר״ מחזיק את שני הדברים יחד.
מחזקים התקדמות, לא שלמות
כשהילד מצליח לעצור, להשלים משימה או לעבור לפעילות אחרת — ציינו את זה. מוטיבציה נבנית מהרבה הצלחות קטנות.
הרעיון שמאחורי Macow
ההורה מגדיר את הגבול, והילד מקבל דרך ברורה להרוויח זמן נוסף באמצעות למידה — בלי לעקוף את התקרה שנקבעה.
